אדם הנוטל תרופות באופן שוטף מצריך התייחסות מיוחדת שכן, תרופות מסוימות גורמות בשימוש ממושך לתופעות בחלל הפה המצריכות אבחון וטיפול מתאים. תרופות אחרות מחייבות שינוי בחומרי ההרדמה המקומית, הימנעות משימוש בחומרים מסויימים וכד’. מומחים לרפואת הפה (Hospital dentistry) קיבלו במהלך התמחותם את היידע המתאים, המאפשר להם לבנות תוכנית טיפול דנטלית מותאמת לתגובות הבין תרופתיות השונות

לבסוף, יש להכיר את מצבי החירום הרפואיים ולהיות מוכנים לתת מענה במידה ויידרש.
לאור זאת, יש הממליצים למתרפאים אלו לקבל טיפול שיניים בכלל וטיפול כירורגי בפרט, אצל מומחה  לכירורגית הפה והלסתות. במרפאתנו  קיימת המודעות, הידע והכישורים הנדרשים. כמו כן, קיימת נגישות גבוהה יותר לאמצעי ניטור ולבדיקות הנדרשות.

טיפול שיניים למטופלים הנוטלים תרופות באופן כרוני

לתרופות רבות השפעות מערכתיות שונות ונוספות על ההשפעה התרופתית שבעטייה המטופל צורך את התרופה. ובנוסף לכך, מטופלים רבים נוטלים יורת מתרופה אחרת באופן כרוני ולכן מעבר להשפעה הספציפית של תרופה כלשהיא ישנה גם אינטראקציה בין התרופות השונות.
על רופא השיניים להכיר את התרופות השונות, או לדעת כיצד לברר את השפעותיהן על הטיפול הדנטאלי אותו הוא מעניק למטופליו.
להלן מספר תרופותהדורשות התייחסות מיוחדת מרופא השיניים המטפל:
תרופות נוגדות קרישה למינהן, יצריכו התייחסות דנטלית עם אמצעים מקומיים לעצירת דימום, או שינוי בטיפול נוגד הקרישה לפני טיפול השיניים. ההחלטה לכאן או לכאן תלוייה הן בסוג הטיפול הכיררגי, עוצמת והעומק הרקמתי של הדימום והן בסיבה הרפואית שבעטייה נלקח הטיפול התרופתי.
תרופות קרדיאליות שונות ישנו את סוג חומר ההרדמה המקומית בו ישתמש רופא השיניים.

סכרת ובמיוחד סכרת סוג 2, היא מחלה נפוצה מאד במבוגרים, כ-8% ומצוייה בתת אבחון, כנראה שכ 30% מהחולים אינם מאובחנים. לעיתים רופא שיניים יהיה הראשון שיזהה סימנים לסכרת.
מטופלים עם סכרת מטופלת, מאוזנת וללא סיבוכים, אינם מצריכים שינוי בהתייחסות הדנטלית ויכולים לעבור טיפולי שיניים רגילים. מטופלים אלו יזדקקו להתייחסות מיוחדת רק במקרים של זיהום חריף.
מטופלים עם סכרת שאינה מאוזנת, או שסובלים כבר ממחלה מתקדמת עם סיבוכים שונים, יסבלו מנטייה מוגברת לזיהום, ריפוי פצע איטי יותר ומההשלכות של סיבוכי המחלה (לב, כליות, בלי דם ועוד…)
למרכיבים רבים נוספים השפעה על חומרת התבטאות הסכרת בחלל הפה, כמו: משך המחלה, סוג הסכרת (סוג 1 או 2), פרוטוקול הטיפול בסכרת, רמות המוגלובין A1C, עישון מחריף את כל התופעות שפורטו.
לכך השלכות דנטליות רבות:

• מחלת חניכיים מואצת, המגיבה פחות לטיפול קונבנציונאלי.
• ריפוי פצע איטי יותר
• נטייה ליובש פה
• פטרת בחלל הפה והלוע
• כיבים
• נימול ותחושת בעירה, סינדרום ״הפה השורף״
• יש להתאים את תוכנית הטיפול לכל מטופל לפי מצבו

התייחסות דנטלית ייחדות:

• הקפדה יתרה על טיפולי חניכיים, יש לבנות תוכנית המתאימה למטופל ומצבו הסכרתי. הטיפול השגור עלול לא להתאים. חשוב שמומחה לחניכיים יהיה מעורב בטיפול.
• ניתן לבצע שתלים למטופלים סכרתיים. אך יש להתייחס למספר גורמים על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה: לבחור תזמון מאוזן ככל הניתן, אנטיביוטיקה מניעתית לפני ההשתלה, שטיפות אנטיבקטריאליות לפני ואחרי ההשתלה, בחירת שתל באורך אידאלי למטופל סכרתי (בד״כ 10-13ממ) סגירה טובה ככל הניתן של אתר ההשתלה. ביצוע הפרוצדורה באתרים ניתוחיים קטנים ולא אתר גדול, בחירת מיקום השתלים בלסת. בחולה הסכרתי סיכויי הצלחת השתלים גדולים יותר בלסת עליונה מאשר בתחתונה.ובלסת תחתונה סיכויי הקליטה פחותים ככל שהשתל אחורי יותר בלסת.
• רצוי להמנע מהעמסה מיידית על שתלים במטופלים סכרתיים.
• מומלץ להאריך את משך הזמן לאוסאואינטגרציה, קליטת השתל, ולחשוף שתלים כחדש, חדשיים מאוחר יותר, בהשוואה למטופל שאינו סכרתי.
• סיכויי התפתחות דלקת סביב השתל, פריאימפלנטיטיס, גבוהים יותר. יש להתאים למטופל פרוטוקול תחזוקת שתלים המותאם למצבו הרפואי.
• ככלל עדיף לבחור אפשרויות טיפול המעדיפות כירורגיה זעירה על פני כירורגיה נרחבת, על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה. ניתן לבצע בניית עצם והרמות סינוס בחולה הסכרתי, אך לקחת בחשבון שאחוזי ההצלחה נמוכים יותר ועדיף לבחור אפשרויות טיפול וימנעו את הצורך בבניית עצם ככל הניתן.
• בחירת סוג השיקום אצל החולה הסכרתי מערבת מערכת שיקולים שונה ממטופל שאינו סכרתי
• יובש פה מוגבר במטופל סכרתי מעלה את הסיכון להתפתחות עששת ובעיקר עששת באזורים פחות קונבנציונאליים, בשולי שחזורים, בקו החיבור לחניכיים בהיקף השן. רצוי להתאים פרוטוקול מניעתי לעששת בהתאם לרמת היובש וצמיגות הרוק של המטופל, תוך שילוב תחליפי רוק ופלוריגציה.

• השפעת צרבת כרונית / כיב פפטי על טיפול השיניים היא בשני מימדים. האחד הטיפול התרופתי והשני החומציות הגוברת שעלולה להגיע לחלל הפה.
• רופא השיניים צריך להיות ער לתופעות של ארוזיה חומצית, מניעת הנזק למשנן ותיקון נזקים שכבר ארעו.

        בקרת פטרת בחלל הפה

• המנעות משימוש בסטרואידים ובתרופות ממשפחת NSAID

חולי אוסטאופורוזיס, אשר מטופלים באמצעות תרופות המפחיתות פירוק עצם מסוג ביופוספונטים, נדרשו בעבר לבצע בדיקת דם CT-X לפני קבלת החלטה על ביצוע של טיפולי שיניים מורכבים. עם זאת, כיום הדבר לא נהוג מאחר ומדדי הבדיקה אינם קבועים לאורך כל שעות היממה. לכן, בקרב חולים אלה ביצוע של אנמנזה מקיפה ובחינת מצב הבריאות הכללי, יהוו חלופה מספקת ובטוחה שתסייע בקבלת החלטה מושכלת בכל הנוגע לנחיצות הטיפול ומידת ההשפעה שלו על מצב המחלה הסיסטמית.

חולי לב הן בסיכון גבוה במיוחד כתוצאה מהטיפולים הנוגדי כרישה אשר משפעים על הטיפל הדנטאלי